שם הכותב: גילה בלאיש
תאריך: מרץ 2007
אורון ילד יקר שלי אין דבר שיכול להנציח את זכרך יותר מאשר מופע ה"פופרה" שהועלה לכבודך, מופע שבו לקחת חלק מרכזי מאז היותך תלמיד כיתה ח. אומנם אהבתיך בכל התפקידים אותם גילמת, אך בחרתי בפופרה "בן המלך והעני", כי בעיני היית מלך ועד היום איני יכולה להשתחרר מהופעתך המרשימה : כלורד הרדפורד. נכנסת לבמה וגרמת לדממה, היופי שלך, הקומה הזקופה, אצילות הנפש והמבט של ים ושמיים, היו ייחודיים רק לך. לא פעם שאלתי את עצמי, איך ידע האל אצלך הכול לשלב ? ילד יפה שלי, כך קראתי לך והוספתי חיוך למראה מבוכתך, איני יכולה שלא להתגלגל מצחוק, בהיזכרי בפופרה אותה העלינו יחד, עוד בהיותך תלמיד כיתה ט "ציוניוני הציונות". צחוקי נובע מהעובדה שאתה אורון בהיר העור ותכול העיניים, גילמת את העולה החדש מתימן ובכישרון המשחק שלך, גרמת לי ולקהל הצופים להאמין שזה עתה הגעת מצנעה. המבטא התימני והבקיאות במקרא וציטוטי פסוקים רבים, הותירו אותנו המומים, גם כשהמצאת פסוקים משלך, לא שמנו לב. אורון, הכרתיך כתלמיד מצטיין, חכם, שנון, אחראי, רגיש ואהוב על מורים ותלמידים כאחד, אך מה שאני נוצרת עמוק עמוק בליבי, הם הזיכרונות של עבודתי עמך במהלך כל הפופרות במקיף א, שם היית אורון שלי. גילמת תפקידים רבים ומגוונים, אך תמיד שמרת על רצינות, צניעות, יושר אישי וחוש הומור בריא. למרות כישוריך הבימתיים, לא ויתרת לעצמך ושאפת למצוינות. זוכרת אני אותך בחדר ההלבשה לפני הופעה מרוכז, רגוע, כמו שחקן אמיתי המבין את גודל האחריות שיש בעמידה מול קהל צופים. לא היה טכס או אירוע בבית הספר, שבו לא השתתפת, היית ממייסדי הראפ במקיף א, גם בטכס יב אי אפשר היה להתעלם מנוכחותך הבימתית, גרפת פרסים רבים הן בתחום הלימודי והן בתחום החברתי, כי אורון יש רק אחד- אורון שלי. אהבתיך ילד יפה שלי. גם אי שם מעבר לקשת, שומעת אני אותך. גילה בלאיש
