שם הכותב: תום כהן
תאריך: אפריל 2008
עברו שבועיים מאז שאמא שלך התקשרה אלי וביקשה ממני לכתוב. שבועיים, ורק עכשיו התיישבתי. להגיד לך את האמת? התחמקתי מזה. פשוט עשיתי את כל מה שיכולתי בשביל לא להגיע לזה. אני יושב עכשיו ומנסה לחשוב למה אני לא רוצה לכתוב ומבין שאני פשוט לא יודע איך עושים כזה דבר. אני כותב עלייך או לך? אני אמור להיזכר בדברים קטנים שיספרו עלייך או לתאר בגדול איך היית?
היית… כל הזמן שעבר וזה עדיין לא מסתדר לי לחשוב עלייך בזמן עבר.
אני חושב עלייך ונזכר בכל מיני שטויות…
זוכר איך היינו מבריזים משיעורים ע"י שימוש בתירוץ הנצחי ש"אנחנו צריכים לכתוב ראפ"?
זוכר איך הופענו בבת מצווה של מעריצה של הלהקה שלנו? היינו בני ארבע עשרה או משהו כזה, הרווחנו חמישים שקל כל אחד וארוחת ערב של אירוע, והיינו בטוחים שהרגע עשינו את הצעד הראשון בדרך להשתלטות כוללת על העולם…
זוכר שבכיתה י' לקחו אותנו לחוג קולנוע ובפגישה הראשונה נפל לך בטעות המכשיר של העריכה מהיד ונשבר?… המורה שאל מה קרה ואתה עשית את המבט הכי תמים שהיה לך בארסנל, עם העיניים הכחולות הגדולות האלה, הגשת לו את המכשיר השבור ואמרת "זה היה ככה"… כמובן שלא היו יותר פגישות בחוג הזה… הקריירה הקולנועית שלנו נגדעה באיבה…
זוכר את החברה שהיתה לך בכיתה ז' (לא נכתוב את השם, אתה יודע על מי אני מדבר)? שכתבה לך פתק שאם תעזוב אותה היא תפוצץ את עצמה בתוך תותח…. ושאני ואור מצאנו את הפתק וצחקנו עליך עד שהורדת אותו במים של השירותים…
זוכר שבפופרה "סיפור הפרברים" התנהגת כאילו אנחנו כולנו שווים, כשבתכל'ס אתה שיחקת את הדמות הראשית ולי ולאור ביחד היתה שורה אחת בכל ההצגה?
זוכר שישבנו באיזה פאב לפני שנתיים ועבדנו על המלצרית שאתה הרווק המפורסם ארי גולדמן מהתוכנית "מכל הבנות בעולם" בטלוויזיה?
זוכר איך תמיד היו לך את התחפושות הכי מקוריות ומושקעות בפורים (האיש עם השלוש רגליים…)?
זוכר איך היינו עושים חזרות לפופרה? שעות של דקלום טקסטים וחזרות בשבת בבוקר…
ואיך למדנו ביחד לבגרויות?
איך ידעת לחקות כל דבר שזז?
אני חושב עלייך ונזכר איזה חבר טוב ונאמן היית. איך לא שכחת אף פעם את יום ההולדת שלי (אפילו את האחרון, כשהתקשרת אליי מהודו). גם אחרי הצבא כשכבר לא כ"כ היינו בקשר ידעתי שלא יעבור ראש השנה או ליל הסדר בלי טלפון ממך.
קשה לי לחשוב שאתה כבר לא פה. שהחיים שלנו ממשיכים להתקדם במלוא המהירות וששלך עצרו…
בא לי לדבר איתך קצת, לספר לך מה קורה, לשמוע איך אצלך. הרי כולם יודעים שהיית אמור להיות סיפור הצלחה מטורף. אני מתגעגע אליך, חושב עליך הרבה ומרגיש שבכל מקום שאליו אני מגיע אתה נמצא איתי, אחי.
תום כהן.
