שם הכותב: רון דנוך
תאריך: 2007
קרן שמש של שבת בבוקר ריקדה על עפעפיי והודיעה לי שהגיע הזמן להתעורר. לא, היא לא הפריעה לי בשנתי ההיפך, רגע לפני שנרדמתי, ביקשתי ממנה שתעיר אותי כמה שיותר מוקדם, כדי שאוכל לזכות בכמה שיותר שעות, דקות ורגעים אתך. פקחתי את עיניי וכמו נווד שלא ראה מקור מים מזה ימים ארוכים, חיפשתי אותך וחוץ משקע בכר וגופיה צבאית ספוגה בריח גופך, לא היה דבר. העברתי דקות ספורות בבהייה בתקרה, בשורת אוסף קלטות הווידאו, שטיפחת באהבה, בתמונה שלנו יחד חבוקים, מחויכים ובמדים שלך, המונחים על מתלה הבגדים. איפה אתה? תהיתי, למה התעוררת כל כך מוקד הבוקר? התרגלתי להתעורר לקולות הצחוק של מרק, דיתה ושרון מהסלון, לשמוע את אלון מעיר ומאיר את הבית בחיקויים וצחי מצייץ באושר, כאילו הבין את כל הבדיחות. היו אלה השבתות הקסומות ביותר, הרגשתי בבית. באותו הבוקר היה הבית שלך שקט מתמיד. פתחתי את הדלת בשקט ויצאתי לחפש אותך. הלכתי על קצות האצבעות, מחשש שמא הוריך טרם התעוררו ואולי, אחיך חזר לא מזמן מהבילוי הלילי. הייתי כה שקטה עד כי לא שמת לב שעמדתי מאחוריך והתבוננתי בך. התבוננתי מספר דקות והייתי מוקסמת. ישבת שם לבד בפינת הישיבה עם כוס קפה ביד ועיניך שקועות, לוגמות בצמא את הספר שמונח לפניך. כשהבחנת בי חייכת חיוך גדול, חיבקת אותי ומיד שיתפת אותי באטלס החדש שמצאת בבית ובהתלהבות סיפרת, שלא פספסו כאן אף מדינה על פני הגלובוס ושניתן גם לרכוש מעט ידע כללי על כל מדינה ומדינה ואם אני רוצה, אני גם יכולה להכיר את הכוכבים והירח. סחפת אותי התעניינתי והתרגשתי אתך. אין עוד בחורים כמוך. אורון היית אחד ויחיד וכך זה יישאר. לצערי היום, סקרנות, כריזמה, כבוד, שמחת חיים, אמון ונאמנות, הן מילים גסות. מעטים האנשים, שחיים על פיהן ואילו אתה היית דוגמא חיה לשילוב בין כולן. יצאנו כבר יותר משנה ובאותו הבוקר, לא הפסקת לרגש אותי ולהפתיע אותי בכל פעם מחדש. להפתיע בייחוד שבך, באצילות שבתנועותיך, במחשבותיך. כל כך רציתי לכתוב באופן, שבו התבקשתי לכתוב, על האירועים המשמחים וההופעות, שהיינו בהן יחד, ניסיתי להיזכר ברגעים בהם צחקנו עד דמעות, אבל אני מצטערת, כנראה שכשהאהבה הראשונה שלך איננה עוד, אתה נותר עם הרגעים האינטימיים, עם דקות השתיקה הרכות, כשהעיניים נוצצות, חוקרות כל נמש וקמט, באהבה עם המכתבים המרגשים עם שיחות הטלפון נוטפות הגעגועים עם זיכרון מהחבר הכי טוב שהיה לי. אהבתי אותך ואוהב אותך תמיד רון דנוך
