שם הכותב: סימה אשל וריקי אוחיון
תאריך: מאי 2008
אורון
ראש בלונדיני וחיוך על הפנים
עיניים בולעות את העולם
ובעיקר סורקות את השטח הקרוב
לראות מי כבר הגיע
עם מי אפשר להתבדח
וכמובן לבוש מיטבי ואופנתי
שאומר: אני האחד, היחיד והמיוחד
כך נכנסת כל בוקר לבית הספר "מענית".
היית בטופ גם בכיתה
הבעת דעותייך,
שלא תמיד תאמו את דעת הרוב
בבהירות, בנחישות,
אך לא בחוצפה ישראלית
החינוך של הבית
לפתיחות וכבוד למבוגר,
בלטו בכל דבריך ומעשייך
לא תמיד היה קל לקבל את דעותייך,
אך אי אפשר היה שלא להתרשם
מהדרך בה נאמרו
לא רק אנחנו המורים
זיהינו את הפוטנציאל המנהיגותי
הבנים בשכבה חפשו בך את המנהיג,
שמוכן להשתובב ולעשות מעשי קונדס
ואם לא, אז ראפ קצבי
שימש מסווה אומנותי
להבעת דעה גם לא מקובלת
ואילו הבנות, תלו בך עיניים,
הסתובבו סביבך,
ודיברו עלייך הרבה טובות,
גם כשלא שמעת.
אבל בנות בגיל כל כך צעיר???
במהלך השנה בכיתה ו' כששמענו,
שצריך להיפרד מכם שנתיים
מוקדם מדי ולשלוח אתכם לחטיבה,
הצטערנו על ההפסד שלנו,
בעיקר של תלמידים כמוך,
אבל שמחנו לשמוע שגם בחטיבה,
בלטו התכונות שהכרנו ואף התעצמו.
שנותייך בבית הספר היסודי
נצורות בליבנו לתמיד
סימה אשל, המנהלת
ריקי אוחיון, המחנכת
