שם הכותב: אריאל פלדמן
תאריך: מרץ 2006
לפני כחמישה חודשים ליווינו שניים מחברנו הטובים לשדה התעופה הכול נראה כל כך נורמאלי טיול ספונטאני של צעירים אחרי הצבא נפרדנו בחיבוק גדול תשמרו על עצמכם אמרתי להם הם המשיכו למטוס ואנחנו חזרנו הביתה עד כאן הכול כרגיללא העלנו בדעתנו שזה ייגמר כךיום ראשון בלילה קיבלנו טלפון שמבשר את הדבר שהכי לא ציפינו לו אורון נעלם ביום חמישי ראינו את הפנים הנפולות של כולם מדברות בעד עצמן המחשבה על כך שאורון איננו פשוט לא מתיישבת לנו בראש ידענו שמפה אנחנו לא נפרדים לרגע ופה מתחילה התמודדות עם חסרון שילווה אותנו בכל רגע בחיינו היציאות ביחד הישיבות בפאבים השבתות בים משחקי הקלפים והמטקות הצחוקים שלך המאגר האינסופי של ציטוטי הסטנד אפ וכמובן איך אפשר בלי העקיצות השנונות והציניות שלךאין סוף לדברים שיחסרו לנו בלעדיך אבל מה שבטוח שהשארת אותנו החברים הקרובים מלאי זיכרונות טובים אורון. יהי זכרך ברוך, אמן. אריאל פלדמן בשם החברים
