שם הכותב: ניר דוד
תאריך: אפריל 2006
זיכרונות בלי סוף
משחקים, משתוללים, צוחקים, נפצעים, יותר נכון אני פוצע אותך,
מטיילים, נהנים, חוויות המון, לא מספיק!
אני רוצה לספר לכם על חלום שחלמתי לפני יומיים.
החלום היחיד, שאורון הופיע בו, מאז האסון.
בחלום נפגשנו אני ואורון, התחבקנו.
ידעתי שאני חולם וידעתי שאורון כבר לא בחיים.
דיברנו קצת ואני סיפרתי לאורון על התקופה האחרונה,
כמה קשה בלעדיו וכמה הוא חסר.
אני זוכר בחלום, ששאלתי אותו אם יש משהו אחרי המוות,
מה יש עולם הבא?
ואורון ענה לי, כן יש ואפילו טוב שם, אבל אל תמהר!
אורון, אני בטוח, שאתה שומר עלינו ודואג לנו, אתה פה
בייננו, אני מרגיש אותך כל הזמן, אתה רואה את מה
שהכינו לך, מקשיב למה שכתבו ובוכה יחד איתנו.
אנחנו בוכים, כי כבר אי אפשר לחבק, רק בחלומות אפשר.
יש אנשים שמאמינים, שהכל קורה לטובה, אני לא רואה
שום דבר טוב במה שקרה, רק כאב!
אני אוהב אותך אורון תמיד.
ניר דוד
